כתבות ומאמרים - עיבוד פח 

טכנולוגיות החיתוך והעיבוד של הפח כוללות 5 פעולות עיקריות:
1. בחירת טכנולוגית החיתוך:ישנם למעשה שיטות שונות לחיתוך פח. הטכנולוגיה נקבעת על  פי  סיבוכיות  הפריט,  העובי  שלו ותנאים  נוספים.  הטכנולוגיות  הנפוצות  לחיתוך  פח  הן:
א. ניקוב (Punching) - מדובר במכונה בעלת כלי ניקוב בצורות שונות המבצעים ניקוב (כמו במנקב הנייר) על גבי הפח בתצורה  הנדרשת . המגבלה  העיקרית  של פעולת  הניקוב  היא בצורה מוגדרת של החיתוך. כך לדוגמא, לא ניתן לבצע חתוך מדוייק של חלק מעוגל, אלא אם כן קיים כלי ניקוב מעוגל בתצורה הנדרשת. העלות של פעולת הניקוב זולה בהרבה מעלויות חיתוך אחרות, אך חשוב לזכור שאת פעולת הניקוב לא ניתן לעשות על חלקים בעלי עובי גדול מדי.היתרונות המעשיים של פעולת הניקוב רבים. ניתן בפעולת הניקוב לבצע על  גבי  הפח הבלטות ושיקועים תצורתיים שונים בזמן פעולת החיתוך. הפעולות תלויות במגבלות הכלי הקיים אצל היצרן, אם כי תמיד ניתן לבצע רכישה של כלים אחרים לטובת פרויקט ספציפי - הכל עניין של כסף. ניתן לבציע פעולות שונות במכונת הניקוב שיכולה  לחסוך  פעולות  אחרות.  לדוגמא,  ניתן לבצע  שיקועים  קוניים  (פאזות)  לקדחים  ובכך לחסוך בפעולת  הכרסום הקונבנציונאלי.החלקים בניקוב ייוצרו בפח אחד ויופרדו ידנית מאוחר יותר.
ב. לייזר - היתרון בפעולת הלייזר היא שניתן לייצר כל דבר, כמעט בכל תצורה שנדרשת. הדיוק הוא גדול מאוד. החסרון הוא כמובן בעלויות החיתוך. ניתן לחתוך פח ב עוביים  שונים,  גם בעובי של 20 מ"מ ולעיתים אף מעבר לכך. בלייזר לרוב גם אין עדויות של כלי החיתוך שנשארים לאחר חיתןוך החלק כמו לדוגמא בניקוב שבו ישנם עדויות לחיתוך ע"י הכלי. לעומת  זאת, כן נשארים גרדים שאותם יש להוריד בהמשך התהליך.
ג. חיתוך באמצעות סילון מים - היתרונות הן בחיתוך של חלקים עבים (מעל 20 מ"מ).
2. ניצול פח מקסימלי (נסטינג) - לאחר שלב בחירת הטכנולוגיה, אנו נתחיל לתכנן את דרישות חומר הגלם. בהתייחסות לפחים, נהוג להתייחס ל-3 גדלים סטנדרטיים של הפח: פח  בגודל 1000X2000, פח בגודל 1250X2500 ופח בגודל 1500X3000. בהתאם לגדלים אלו, ובהנחה שהחלק שלנו לא גדול מ3000 מ"מ, נתחיל לתכנן את ניצול הפח בצורה הכי מקסימלית, כך שישארו כמה שפחות שאריות פח. הניצול המקסימלי של הפח יחסוך לנו בשתי תצורות עיקריות: האחת, עלות חומר הגלם. ככל שננצל את הפח בצורה טובה  יותר,  נשתמש  בפחות  חומר  גלם. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכמויות גדולות. אם חסכנו 0.01 פח ליחידה, הרי שבכמות של 10000 יחידות חסכנו 100 פחים וזה הרבה מאוד. השנייה, חיסכון בפעולות הSetupשל  הפח  על המכונה. פחות פחים, פחות עבודה. 
3. ליטוש והורדת גרדים - שלב זה תלוי בדרישות החלק. כל פעולת חיתוך משאירה סימנים מהחיתוך. אנו נבצע את  הפעולה  על  מנת  לשפר  את  טיב פני  השטח  מבחינה  אסטית  או בטיחותית. הורדת הגרדים יכולה להיות באמצעות מכונה שבה החלק עובר מתחת לפלטת ליטוש או כאשר מדובר בשאריות גסות - בפעולה ידנית או ע"י משחזת . שיטה  נוספת  נקראת טרומל שבה החלקים נכנסים לסיר בעל אבנים מיוחדות, ובאמצעות רטט מחליקות את הפריט. שיטה זו נוחה כאשר מדובר בחלקים לא גדולים במיוחד ובכמות גדולה - בכך מבצעים  את הפעולה על כל הפריטים בבת אחת ואין צורך לעבור פריט פריט.
4. כיפוף - הכיפוף היא הפעולה  הנפוצה  והנוחה ביותר  לשימוש  על חלקי פח. מכונת הכיפוך כוללת שתי  פריטים  חשובים  הקובעים  את  רדיוס  הכיפוף  והזווית . אלו  הם  הפריזמה הממוקמת בתחתית החלק והסכין שממוקם מעל לחלק. הקירוב בין הסכין לפריזמה כאשר החלק נמצא במרכז יצור לנו את הכיפוף הנדרש. לעיתים נדרשים סכינים בתצורות שונות בשל סיבוכיות של הכיפוף. פעולת הכיפוף משלבת פעילות אדם ופעילות מכונה. מפעיל המכונה מגדיר את מיקום החלק ביחס לפריזמה והסכין, בהתאם  לגבולות  הנדרשים  על פי  השרטוט. בגב החלק ובצידו קיימים מעצורים שמיקומם מתוכנת כך שתתקבל המידה הנדרשת. פעולת הכיפוף היא פשוטה, אך זמן הSETUP יכול להיות ארוך. כלומר, ההבדל ביצור בין 1 ל100 הוא קטן יחסית  משום שזמן הSETUP לכיוונון המכונה לפריט 1 הוא אותו זמן הSETUP ל100 יחידות וההשפעה היא רק בפעולת הכיפוף עצמה שבדר"כ לא נמשכת יותר  מ 1-2  שניות  לפריט
5. ריתוך - ריתוך היא פעולה של חיבור מתכות על ידי יצירת קשרים בין אטומיים בין פניהן, באמצות חימום מקומי. נהוג להבדיל בין 2 סוגי ריתוך עיקריים - ריתוך ארגון שהוא ריתוך  איטי ואלגנטי אל מול ריתוך CO2 שהוא בדר"כ מסיבי יותר. ריתוך ארגון משמש בעיקר לריתוך אלומיניום או חלקי ברזל קטנים ואילו ריתוך CO2 כאשר מדובר בחלק מסיבי. הריתוך  יכול  להיות רציף או בפיקים (נקודות). הריתוך מחליש את החוזק של החומר ועלול לגרום לדפורמציה ועקמומיות של החלק. כמו כן, צריך להתחשב בתהליך שבוו החלק צריך לעבור, אם בצביעה או בציפוי.
6. גימור החלקים - נהוג להשתמש בשיטות שונות של גימורים. שיטה אחת היא ציפוי שבחלק מהפריטים שעוברים ציפוי, המטרה היא למנוע קורוזיה או הולכה חשמלית וחלקם  למטרות של חוזק המוצר. הציפוי יכול להשפיע גם על צבעו של הפריט. כך למשל ניתן לבצע פעולת  אנודייז  ירוק ובכך לקבל  מוצר  שהוא גם  מצופה  וגם בצבע  ירוק.  בתחום זה  האפשרויות מגוונות וקיימות אפשרויות נוספות כמו ציפוי בשיטת ROHS שהוא הגדרת האחוז המקסימלי של חומרים המזיקים לסביבה המותרים על החומר. שיטה נוספת היא שימוש בצבע.  גם  כאן קיימות שתי שיטות עיקריות. האחת היא צביעה באבקה שהיא העדיפה, גם מבחינת עלות וגם מסיבות של עמידות. השניה היא צביעה בצבע רטוב.
 
http://www.reader.co.il/article/45370/טכנולוגיות-חיתוך-ועיבוד-פח-sheet-metal
 
קרדיט המחברהמחבר הינו סטודנט, בן 29,  למנהל  עסקים  MBA - מערכות מידע באוניברסיטת בר אילן ומהנדס מכונות - מכטרוניקה, בוגר המרכז  האוניברסיט אי אריאל בשומרון ובעל ניסיון   בתחום  ניהול  הפרויקטים  בתעשיית  היצור.  המחבר  בעל  אתר  אינטרנט  תדמיתי :http://www.segmany.com  ואתר  פורטל  המהנדסים: http://engineers.segmany.com
עיבוד פח ובחירת טכנולוגיות