מה זאת משרבייה?
למילה משרבייה אין חלופה עברית רשמית. מקובל להשתמש במילה "משרבייה".
רבים ניסו לתרגם ולהסביר את המילה. אגב, רוב הפרושים אכן נכונים.
בתחילה, שימשה המשרבייה כאלמנט סבכה החוצצת ומפרידה בין החוץ לפנים - אופיינית לאדריכלות בתקופה האסלמית.
כך למשל, רואים דוגמתה באדריכלות מבנים מפורסמים כגון הטאג' מהאל, אשר נבחר לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
מכאן, המשרבייה היא אלמנט אדריכלי עתיק מאוד אשר השתמר והשתלב בחומרים ובטכנולוגיות משתנות - מגילוף בעץ דרך יציקות אבן ועד חיתוך בלייזר בימינו.
אולם, לאחר חיפושים ומחקר רבים לפירוש הלשוני - דרך הספרות, אצל חברים, לקוחות ואדריכלים מהמגזר הערבי והיהודי הגענו למסקנה ולפירוש הנכון של המילה "משרבייה":
משרבייה היא מילה הטומנת בחובה משמעות רבה ועמוקה - מילה אשר מעבר למשמעות הפיזית המתארת את המראה שלה.
משרבייה היא עולם רוחני שלם, הלך רוח ותחושות גם יחד.
המילה משרבייה מגיעה מהשפה הערבית (מלשון "שירב" – שתייה) ומתארת את תחושת הרוויה לאחר צימאון. היא מסכמת את ההרגשה של מקום מוצל ומאוורר המגונן על עוברי אורח העוברים מסע ארוך בשמש הקופחת, במדבר הצחיח והלוהט.
האתנחתא הזאת באותו נווה מדבר כדי להרוות צימאונם, לנוח ולאגור כוחות לקראת המשך המסע המפרך בשהות במקום המוצל והמגונן, היא ה- משרבייה.
נאות המדבר, בעולם העתיק, היוו אתרי מנוחה במדבריות חמות, ושימשו למנוחה ושתייה, אוזכרו אף בתנ"ך: "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן" (שמואל ב ז, ח).
כמו כן, נְוֵה שָׁלוֹם בתנ"ך מוזכר כמקום מבטחים, מקום שלווה ומרגוע: "וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת" (ישעיהו לב, יח).
על-פי רב, אתרים אלו היו מקומות עם מקווה מים, מוקפים במשרביות שהגנו מהשמש היוקדת. פתחי המשרבייה הזרימו משב רוח רענן יחד עם מים המונגשים לעוברי האורח - המקום העוטף את תחושת הרעננות, הרוח והמים נקרא משרבייה.
ג'ט לייזר מעצבת מפתחת ומייצרת מגוון משרביות להמון יישומים, מחיצות חיפויים, דקורציה ועוד. זמן רב אנחנו מחפשים למילה "משרבייה" מקבילה בשפה העברית שתתאר אותה נכונה.
בעברית רוח היא דו משמעית - רוח במובן הרוחני ורוח במובן הפיזי.
באנגלית למילה רוח תרגומים שונים לפי ההקשר, למשל: wind למשב רוח ואילו spirit לפירוש הרוחני שלה.
המילה משרבייה מגלמת מחד, את התחושות, כפי שתואר לעיל ומאידך את החומר הפיזי – האדריכלי הנראה לעין.
(כותב המאמר, אלירן יוסף, מנכ"ל ג'ט לייזר | 14.6.19)
